פורים עם נגיעות קורונה

אז בטח גם אתם מרגישים שפורים השנה מרגיש פחות כמו פורים ויותר כמו כיפורים.

בשפה העברית אין מקריות, ואכן בתורת הקבלה מוצאים קשר בין שני החגים, ומסבירים שיום כיפורים הוא כ-פורים = כמו פורים.

מה הקשר בין יום רציני כל-כך כמו יום כיפור לחג פורים שהוא יום שמח ועליז?

יש הסבר סבוך ומפולפל אבל הרעיון הבסיסי הוא כזה- ביום הכיפורים, היום המקודש ביותר בלוח השנה היהודי, אנו מתקרבים לקב"ה (או לעצמי הגבוה, אם יותר נוח לכם) באמצעות ההתנתקות מענייני העולם הזה, על ידי צום ותפילה, ואילו בפורים הקשר הרוחני עם אלוהים מתרחש באופן הקוטבי: באמצעות שמחה, משלוח מנות ועריכת סעודות.

והנה באה הקורונה והבידוד וגרמו לנו להתנתק בעל כורחנו מענייני העולם הזה. פורים השנה הפך לכיפורים במובן של דרישה לחשבון נפש. הוירוס המסתורי הפך עלינו את המציאות. במקום לחגוג, לשמוח ולהנות במחיצת המונים אנחנו נדרשים להתבודד ולהישמר לנפשותינו. כשאנחנו מבודדים ומנותקים מן המציאות היום יומית, יש לנו הזדמנות לערוך חשבון נפש, בדיוק כמו ביום הכיפורים: איפה טעינו, במי או במה פגענו, ואיך אפשר לתקן.

תנועת החיים נעצרה ואיתה גם מירוץ העכברים. פּוּס משחק.

בעולם הרוחני כולם מחפשים את התשובה מה הוירוס בא ללמד אותנו. כבר נשפכו תילי-תילים של מילים בנושא - על כך שאנחנו צריכים להפחית את הייצור, והצריכה, לעצור את הקפיטליזם החזירי, להפסיק לבזוז ולחרב את כדור הארץ ואת ממלכת החיות כי בסוף הכל חוזר אלינו.

ואם יש לנו כאן שיעור, אז הבידוד הוא אמצעי הלמידה – הוא בא להזכיר לנו שיש בינינו ערבות ותלות הדדית, אדם שיושב בבידוד כדי לא להדביק אחרים עושה זאת מתוך אחריות חברתית לשאר האנשים סביבו. אנחנו נזכרים כמה אנחנו תלויים אחד בשני, רקמה אנושית אחת חיה, ומה שקורה לאחד משפיע ומהדהד על מי שקרוב אליו, ויוצא ממנו הלאה למעגלים הולכים וגדלים.

הבידוד מכניס אותנו פנימה לבית הפיזי אך גם לבית הפנימי. האדם הגלובלי שהפכנו להיות, זה שכל הזמן מסתכל החוצה, משווה, מקנא ורוצה עוד מהכל, פתאום מחוייב לעצור. וכשעוצרים אפשר להתחיל לחשוב.

מה חשוב, מה פחות, ולגלות על עצמנו דברים חדשים. לגלות את האמת.

במגילת אסתר יש סוף שמח – "ונהפוך הוא" יום עצוב (גזירת המן) הפך ליום שמח מלא "אורה ושמחה"

אם נלמד את הלקח ונצא מהשיעור הזה קצת יותר טובים אחד לשני ובעיקר יותר ענווים וכנועים מול הטבע, אז יש לנו תקווה.

חג שמח ובריאות איתנה!